נתחיל מהסוף, צלחתי שליש מהספר לפני שנשברתי והחלטתי לנטוש, כך שיתכן שפספסתי כאן ספר אדיר, אבל לא נראה לי.בהמשך ישנם ספויילרים, אבל בגלל שהספר ממילא לא כזה הפסד גדול הרשתי לעצמי .סילביה, מצפה שעכשיו אחרי שהילדים עזבו לקולג', היא ובעלה בוב יעירו את הנישואין שלהם תוך שהם משחזרים את האהבה והלהט מימי הנעורים. אבל, למציאות יש תוכניות אחרות, והיא טופחת לסילביה על הפנים, כשהיא מגלה שלבובי יש פילגש צעירה בשם מרלה.מרלה היא כל מה שסילביה היתה והן כל כך דומות מבחינה חיצונית שממש אפשר לחשוב שהן תאומות, למעט העובדה המצערת (עבור סילביה) שמרלה צעירה ממנה ב- 10 שנים (ונראה שסתומה מסילביה בשנות דור).סילביה מציעה למרלה חליפין: מרלה תיקח את מקומה של סילביה ותהיה "אישתו" של בוב, וסילביה תיקח את מקומה של מרלה ותהיה "הפילגש" של בוב.(כל הכתוב לעיל הועתק בפראפרזה כזו או אחרת מהעטיפה האחורית של הספר)ספר עם פוטנציאל? כן, לטעמי אדיר.עניין אותי לדעת איך הסופרת תתמודד עם המעבר בין הדמויות, כיצד היא תיצור אמינות בהחלפה, כיצד היא תתמודד עם הסביבה ועוד כהנה וכהנה, במיוחד לנוכח העובדה שמרלה היא טיפוס רוחני ניו אייג'י וסילביה טיפוס ארצי.יצוין כי לספר הגעתי בעקבות ספר אחר של אותה הסופרת The First Wives Club, שאף הוסרט והפך לסרט מצליח ביותר בהשתתפותן של גולדי הון, בט מידלר ודיאן קיטון. שם הביצוע היה פשוט מבריק ומומלץ מאוד למי שלא זכה לקרוא / לצפות.אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה ומפח הנפש.מניסיוני עם הסופרת, הדמויות הנשיות שלה מצטיירות בהתחלה כרכיכות, חסרות חוט שידרה, תלותיות, אינן יודעות איך לנהל את חייהן ומה הן בכלל רוצות מהחיים של עצמן. בד"כ רק עם התקדמות העלילה הן תופסות נפח, צורה ועצמאות ראויה לשמה.הפעם זה פשוט יותר מידי עבורי. סילביה הזו כל כך הצליחה לעצבן אותי ולמרוט את עצבי, שבמשך חצי שנה! קראתי כל יום כמה עמודים והנחתי את הספר בצד בשביל להתאושש ולהוריד את לחץ הדם.בשליש שקראתי-סילביה טומנת את ראשה בחול, וגם כשהשכנות (הנשמות הטובות) אומרות לה שהן ראו אותה ואת בובי אתמול בערב במסעדת יוקרה והיא נראתה נפלא, היא לא חושדת בכלום (למרות שהיא יודעת שאתמול בערב היא לא היתה במסעדה). מילא פעם אחת, פעמיים, אבל יותר מזה זו טיפשות לשמה.כשהיא סוף סוף מואילה בטובה לצאת מהטמטום שתקף אותה, היא מגלה שבובי היקר קנה לפילגש שלו ב.מ.וו עם גג נפתח בדיוק כמו שהוא קנה לה (לסילביה) ליום ההולדת. אישית אני מרגישה שבמצב כזה מכות חשמל בתוך מים הן עונש מספק ומספיק מכאיב בשביל ללמד את הבוגדן לקח (וזה מבלי לפגוע בזכויות ההתנתקות החד צדדיות שלי).אבל לא סילביה, הרכיכה, תנקוט אמצעים חריפים נגד בן זוגה הבוגדן. בהתייעצות עם אימה, היא חוזרת לבית ואוספת ראיות. תוך כדי היא מגלה עוד כמה דברים שבובי קנה למרלה (כמו ענק יהלומים בעשרות אלפי דולרים, ארוחות שחיתות בזמן שהוא אמור להיות במועדון רוטרי או משהו כזה, בגדים תחתוניים שעלו הון כסף וכד').ומה היא עושה עם הגילויים האלה? כלום.גם הגילויים האלה לא גורמים לה לרצוח אותו, או לפחות לעשות לו נזק ממשי (וזה לא שאני טיפוס אלים, אני דווקא בעד תנו לחיות לחיות, אבל יש גבול לכל תעלול).אחרי יללות, היא מחליטה להתעמת עם מרלה. אין לי כוחות נפשיים לתאר את העימות הזה, שבסופו סילביה המפגרת מגלה שבזמן שהיא ישנה, בובי הבטיח למרלה לקחת אותה לנופש לקנקון (מקסיקו), בדיוק אותו מקום שסילביה רצתה לנפוש בו לרגל יום נישואיהם ובובי סירב לה בטענה שהוא לא יכול לקחת חופשה מהעבודה.בכל הימים האלה שחולפים בין הגילוי, לבין העימות, לא ברור היכן בובי היקר מסתתר. הוא לא בא הביתה? הוא לא הולך לישון? איך סילביה בכלל עוברת את הימים האלה בקור רוח בלי שום פעולות תגמול.תשאלו מה מנחם את סילביה? אהה, כאן יש הרבה נחמות שגורמות לה לא לרצות להתנקם בו על מעלליו ולהשאיר אותו חסר כל (ושתבינו בובי עובד בעסק המשפחתי השייך לאביה של סילביה):גם אימה של סילביה עברה תקופה של בוגדנות מצד אביה של סילביה. האם היא מקור נחמה לא אכזב לבתה, והיא מציעה לה כל מיני הצעות אחיטופל כיצד לטפל בבוגדן (כמו ללכת ולשלם למרלה בכדי שתעזוב את בובי, נו שויין).היא מציעה לה לבלגן לבובי את הגרביים, כפעולת תגמול ניצחת ! בובי פשוט יצא מדעתו כי הוא מאוד אוהב סדר.ולבסוף היא משכנעת אותה להטיח צלחות בקיר, כי זה משחרר מהעצבים (מעניין למה לא להטיח כמה צלחות במוח של הבובי הזה).כשסילביה הציעה למרלה לבצע את החילופין כנקמה, פשוט רציתי להכניס לה אגרוף. במקום, החלטתי שמחר בבוקר אני אלך לחנות ספרים משומשים באנגלית שיש באזורי ואתן גם לאחרים גם להנות מיצירת המופת הזו.אז אם אין לכם ספר טוב לשירותים, זה אחד הספרים שאני הייתי ממליצה לכם לקחת לשם. אל תעשו את הטעות שאני עשיתי, אל תקראו אותו לפני השינה.
I don't know if it's that I've gotten older, more cynical and more discriminating or if Olivia Goldsmith's writing has fallen down a very slippery slope into the worst kind of chicklit possible. I'd like to think it's the latter as I remember liking The First Wives Club very much when it first came out, as well as Flavor of the Month. So, it was actually with anticipation that I dove into Switcheroo, a book I found collecting dust in our garage.The plot is a simple one. Sylvie, a successful, forty-year old woman discovers her husband is having an affair with a younger woman. Upon confronting her, she discovers that the younger woman (Marla) is a dead-ringer for a younger version of her. Marla wants to be married and Sylvie wants the romance back. So off the go for a little bit of plastic surgery so they can switch places for two weeks - Marla to secure Bob as her husband, and Sylvie to get back at him.The premise of this book is awful and ridiculous. It's poorly written. It re-treads themes from her earlier book (plastic surgery to get ahead, husbands having affairs with younger woman) but without any of the subversive aspects that made them better than simple chicklit. This book has the odious character of Sylvie's mother who tells her she'll never find someone better than Bob and not to make waves about his affair. Cheating is seen as an inevitablity in this book, as is the wife's forgiveness. The only wife that didn't forgive her husband for cheating is painted as a shrewish woman that no one could possibly love.And surprise, surprise - all the women (except the shrew) find their happy endings though not necessarily in the expected way... oh wait, all of the ending was expected for me. I do not recommend this book.
What do You think about Switcheroo (1999)?
This is escapism reading plain and simple, no one without a doubt would be able to pull off the stunt Sylvie convinced Marla to go along with. Unless of course their target really was as clueless as Bob Schiffers character is supposed to be. Also no woman with an ounce of self respect would want such a self absorbed person as their spouse, unless they were like Sylvies character able to see past his shortcomings and lovingly embrace the good qualities Bob had shown in the past.That all being said welcome to the craziest, most bizarrely fun contempirary romance you may ever have the pleasure of reading, if you allow yourself to remember it is all make believe you will have no problem with either the premise nor execution of the main plot twist!
—Jackie
This book was published as The Switch in the UK, and I first read a library copy about 15 years ago. I recently found a second hand copy while I was mooching around Hay-on-Wye and, thinking how much I enjoyed reading it first time around, I bought it. Hmmm... Either it's because I'm now nearer the wife's age than the mistress's, or my mind's playing tricks because it wasn't anywhere near as good as I remembered. There's a lot of humour, but the characters are fairly stereotyped, and would the husband really not notice that the wife and mistress had traded places?I think Flavor of The Month was probably a better read but it's interesting how, in both books, Olivia Goldsmith was obviously fascinated by the concept of beauty and ageing, and taking steps to preserve what we have rather than accept how we are and what we become over time. Sad but somewhat ironic that she died from a reaction to general anaesthetic during cosmetic surgery.
—Louise
Sylvia has been married, for many years to her husband Bob.But Bob has been lacking passion in their marriage.Sylvia finds out he is having an affair with a woman who looks exactly like her.She approaches the other woman and plans for them to switch places.As each woman finds out what each other is missing they come to terms what they must do with their lives.Hilarious Hilarious ! A fun read especially being 34 weeks pregnant and going through a very HOT summer.This book is Highly recommended for a FUN read !
—Caroline G'wattage
